"הדרמה" - המון זמן לא ראיתי כזאת דרמה.

בר זינגר, 18.04.2026

כשמצמדים את זנדאיה ורוברט פטינסון – שניים מהשחקנים הכי אטרקטיביים ולוהטים בהוליווד כיום, כדי לגלם זוג בדרמה רומנטית, ההיגיון הבריא מצפה לזיווג הסקסי ביותר שנראה על המסך בשנים האחרונות. גם הטריילר הנהדר, ואפילו פתיחת הסרט המופלאה, מבטיחים בדיוק את זה: סיפור אהבה לוהט ויפהפה. למרבה האירוניה, בזכות יכולות המשחק המדהימות של שניהם, לצד תסריט ובימוי חדים של כריסטופר בורגלי, נוצר כאן זיווג אנטי סקסי, ואולי הכי פחות סקסי שנראה על המסך בשנים האחרונות, ובמובן הכי חיובי שיש.

על מסע היח״צ של סרטו החדש של בורגלי אפשר לכתוב כתבה שלמה וביקורת נפרדת. אחת הבחירות התמוהות ביותר בו הייתה להציג את הסרט כדרמה רומנטית קלאסית ונדושה. הבחירה הזו הובילה לנהירה לא פרופורציונלית של צופים שאינם קהל היעד, שנכנסו לאולמות עם ציפיות מסוימות, ויצאו כועסים. לא במפתיע, התגובות לא איחרו לבוא: המון זועם דרש אזהרות טריגר חמורות, ובמקביל החל להציף את הרשת בספוילרים מכוונים, בעיקר בפלטפורמות כמו טיקטוק ו-X, בין היתר בניסיון לפגוע בחוויית הצפייה של אחרים.

הפעם האחרונה שבה אזהרות טריגר פקדו את הכניסה לאולמות קולנוע, לפחות בישראל, הייתה סביב הסרט ״צאי מזה״ ב2024. אז נתלו שלטים מטעם בתי הקולנוע שחשפו את הטוויסט המרכזי, מה שעורר תגובות מעורבות: מצד אחד, היו מי שטענו שהאזהרה אפשרה להם להימנע מחוויה שעלולה להיות קשה עבורם, מצד שני, היו כאלה שהרגישו כי חוויית הצפייה שלהם נהרסה לחלוטין. אלו בדיוק שתי הטענות שמופנות כלפי מפיצי האזהרות והספוילרים של ״הדרמה״, ושני הצדדים צודקים. לכן, אם אתם יודעים שיש נושאים שעלולים להיות בלתי נסבלים עבורכם, מוטב שתבררו מראש (כפי שכבר הבנתם, זה לא כזה קשה). עבור מי שמחפש חוויית צפייה שלא מגוננת ולא מתנצלת על דבר – הביקורת הזאת תישאר נטולת ספוילרים לחלוטין.

מה שמוצג לנו לפני הדרמה, הוא סיפור היכרות רום קומי מקסים וחלומי של זוג פוטוגני מדי: צ׳ארלי (רוברט פטינסון) ואמה (זנדאיה). הוא מוקסם ממנה כשהוא מבחין בה קוראת ספר בשולחן סמוך, ניגש אליה ואומר שאהב את הספר – למרות שמעולם לא פתח אותו. הם יוצאים לדייט ראשון, הוא מתוודה על השקר, ובכל זאת הם מתאהבים ומתחילים לנהל מערכת יחסים אוהבת ויציבה, שנמשכת שנתיים ומובילה אותם להחלטה להתחתן. הדברים מתחילים להסתבך במהלך טעימות התפריט לחתונה, בנוכחות זוג חברים נוסף בגילומם של אלנה חיים ומאמדו אצ׳יי. שם נחשף סוד אפל, שמערער את כל מה שנבנה עד אותו רגע, ומטלטל את חייהם לחלוטין.

את יכולות המשחק של רוברט פטינסון כולנו מכירים ואוהבים לזכור, עוד מימיו הלוהטים ב״דמדומים״ וב״הארי פוטר וגביע האש״, אז היה בעיקר חלום רטוב קולקטיבי מהלך על שתיים עבור סטרייטיות צעירות. דווקא בגלל זה, הבחירה ללהק אותו לתפקיד כל כך לא סקסי היא לא פחות מאמיצה ואפילו חכמה. מדובר באחד הקראשים המכוננים של דור שלם, ודווקא כשהוא מתפרק לחלוטין מהדימוי הזה, שם קורה הקסם.

זנדאיה היא זנדאיה. גם אם היא לא השחקנית הכי טובה בהוליווד, יש בה משהו אחר, שממשיך להוכיח את עצמו מתפקיד לתפקיד. בכל פעם נדמה שהיא הגיעה לשיא, ובכל פעם מחדש היא מוצאת תפקיד מדויק יותר, נכון יותר, כזה שיושב עליה כמו כפפה ליד ומצליח להפתיע מחדש. גם כאן, כמו ברוב הבחירות שלה, היא מתעלה על הציפיות. גם אם יש שחקניות טובות ממנה, קשה לחשוב על מישהי אחרת שהייתה מצליחה לעשות את התפקיד הזה באותו הדיוק והחן.

מי שבאמת מפתיעה כאן היא אלנה חיים, אותה ראינו בעבר בתפקיד ראשי ב״ליקריש פיצה״ של פול תומאס אנדרסון, שם הייתה אחד הדברים החלשים בסרט, שהיה דווקא די טוב. התפקיד שלה ב״הדרמה״ מציג אותה באור חדש, שמרגיש כמעט כמו תיקון לעוול. על אף שבשונה מהופעת המשחק של זנדאיה כאן, אני כן יכולה לדמיין מישהי אחרת מחליפה את אלנה חיים די בקלות, הופעת המשחק שלה עדיין מדהימה ומורכבת. לא ידעתי שהיא נמצאת בסרט, התבאסתי לגלות שהיא שם, ובסופו של דבר שמחתי על הבחירה בה. זה אומר הכול.

אם כבר מדברים על תיקון עוולות, כריסטופר בורגלי חתום גם על אחד הפלופים הכי גדולים של 2023, ״האיש מהחלומות״ – סרט שבמרכזו רעיון מבריק שהתבזבז על תסריט ובימוי שלא הצליחו להחזיק אותו מעבר לבדיחת הפלוץ הכי טובה של אותה השנה. הפעם, לא רק שהתסריט והבימוי של בורגלי נמצאים בשיפור משמעותי, הם עמודי התווך של הסרט. עליהם נשענים בבטחה השחקנים הנהדרים, העריכה המדויקת, הצילום ובעיקר תנועות המצלמה, וגם הפסקול החזרתי והמוזר. כולם מתכנסים לכדי שלם יציב.

דווקא בתקופה שבה האוויר מריח כמו ״צריך לרוץ לקולנוע כל עוד אפשר, לפני שכבר אי אפשר״, משמח לראות שיוצאות יצירות כמו ״הדרמה״ – סרט יפהפה, שהמילים המדויקות ביותר לתאר אותו הן ״כאוס טהור״. אחרי תקופה מורכבת כמו זו שעברנו, בתוך הכאוס שאנחנו חיים בו כבר כל כך הרבה זמן, אם כבר לראות כאוס על המסך – שיהיה בו כזה טוהר.

התמונה באדיבות פורום פילם.